תכונות פחם עץ
חומר טבעי בעל גוון כהה, שחור, מופק מעצים שנשרפו, שבר ופריך. שבר פחם העץ הוא בן דודו המסתורי, האלגנטי, הטבעי והבהיר יותר של הפחם התעשייתי. ניתן לרשום גם בגושי פחם ממדורות.
תכונות הפחם הסינטטי
חומר שחור מאוד שנמכר כמקלונים בדרגות קושי שונות. יש לו גוון שחור ועמוק על הנייר, הוא יבש ופחות מתפורר מהפחם הטבעי. ניתן לעבוד בקצהו או ברוחבו והוא מאפשר חיבור מהיר ומדויק בעבודה בטכניקות של לחיצה ושכבות באופן דרמטי ואקספרסיבי. הוא מזמין עבודה בשכבות "לתוך הנייר" ניתן לנער את האבק על ידי נשיפה או ניגוב בסמרטוט ולהתחיל מחדש, תוך יצירת גוונים בעלי פוטנציאל להמשכיות והתפתחות. ניתן להשתמש בקווים, הצללות בקווים דקים וכתמים לרוחבו באופן עשיר.
יש אנשים רגישים מאוד לחריקה של פחם על נייר וליובש שלו.
המשמעות הטיפולית והרוחנית של פחם
כל נגיעה של פחם בנייר לבן, החל מהסימן הראשון, מעבירה תחושה דרמטית. צבעו נע בין אפור בהיר לשחור עז, קטיפתי ועמוק.
לפחם יש טווח עצום. יש לו נוכחות אקספרסיבית והוא יכול להיות בוטה וחריף, במיוחד על נייר לבן. הוא גם מייצר הרבה אבק שחור ומכתים את כל מה שהוא בא אתו במגע. לכן נראה שהוא מתאים לעבודה על רגשות קיצוניים, כעס, בושה, אשמה, געגוע וכאב.
מצד שני, הוא יכול להיות גם חושני, "אלגנטי" ו"תרבותי", במיוחד פחם העץ. גווניו מונוכרומטיים ועשירים. יצירה הנבנית בהדרגה לתוך הנייר באמצעות רשתות, כאשר השכבות מקובעות בפיקסטיב, עמוקה יותר הן מבחינה רגשית והן מבחינה טכנית. זוהי מטאפורה ברורה לתהליך שעובר המצייר, שכן פחם משקף בישירות מצבים רגשיים בסיסיים.
רשתות פחם על נייר. תהליך הצטברות וקיבוע בין שכבות יוצר תחושת עומק והעמקה.
דרכים נוספות להעמיק את התהליך הן על ידי עבודה עם מחק פחם. לשים חתיכה קטנה שמבהירה אזורים צפופים על ידי ציור סימנים לבנים בהירים ורשתות. כלומר מציירים בלבן. סמרטוט יכול לשמש גם כדי למחוק את הציור ולהתחיל מהתחלה כמעט . ככל שתכהה יותר אזור אזור מסוים, בהשוואה, השאר ייראה בהיר יותר והטווח יימתח ויתעשר. כלומר הצמצום שלו לגוון אחד הוא בעצם דלת להרחבה. הפחם הוא חומר מפתני הוא מכיל תכונות קוגניטיביות ויחד עם זאת רגשות רבים.
הגמישות, חוזר המקובעות, האפשרות להתחיל מחדש אחרי ניגוב וציור צפיפויות שונות, כל אלה עובדים "לתוך" הנייר ומציפים רגשות כמו גמישות ועומק, הרפיה ושחרור.
הפחם משאיר שאריות ופירורים, ולכן עלולות לצוף תחושות של חרדה, רגשות אשמה ופחד להתלכלך וללכלך. לצד זה, התהליך מזמין חופש, הנאה וחושנית, או שחרור ותחושת כוח ושליטה בכאוס.
פחם טבעי וסינטטי מהווים דוגמא לצבע אחד שהוא למעשה טווח אינסופי של גוונים. השגת שליטה טכנית על הגוונים ובני גוונים, יצירה ברשתות בקיבוע וסמרטוטים, כולם מרחיבים ומבטאים רגשות וגם תהליכים קוגניטיביים וטכניים.
הכניסה לתוך הנייר בשכבות של רשתות בקצות האצבעות שעובדות קרוב מאד לפני השטח, מזכירות מזכירות פיסול. העבודה בשכבות נותנת תחוש פיסולית לנושא שצויר בעבודה דו-ממדית זו. מבחינה זו החומר הדו ממדי הקווי הוא הפיסולי ביותר ממשפחת החומרים הקווים.
נעה שי, אומנית, פחם על נייר
ראינו שתי צורות עבודה עיקריות עם פחם:
הראשונה היא מישוש עם פחות שליטה. אלה מבוגרים או ילדים שמתנסים במריחה עצמה ובחושניותו של החומר. הם נוטים למרוח ולערבב את כל הגוונים באצבעותיי ובכף היד. ההנאה היא עצם ההתמרחות, עשייה לשם עשייה. מבחינת הציור, הגוונים נמהלים לגוון ממוצע כלשהו. הדרך השנייה היא עבודה לסירוגין עם רשתות, כתמים וקיבוע. זהו תהליך של בנייה איטית ומצטברת של שכבות וגוונים. היא משקפת יותר שליטה, דחיית סיפוקים, העמקה והבנת יכולות החומר.
הופתענו מתופעה חוזרת לגבי החומר הזה: שמנו לב שפחם נבחר לעתים קרובות כאשר מטופל עוזב את הטיפול, או כאשר נדונו סוגיות של פרידה. אולי, באופן מטאפורי, הזיכרון של העץ השרוף הוא שמהדהד?
מצעים וכלים נלווים לעבודה בפחם
נייר: 120 גרם, נייר חום, עיתונים.
מחק פחם
פיקסטיב
סמרטוטים
על דרך העבודה בפחם
חשוב לחבר בזהירות ולהצמיד את הנייר לקיר, ללוח הציור או לשולחן, מכיוון שהתהליך הופך אינטנסיבי עם הזמן. זו הכלה והגנה חשובה של המטפלת באמצעות ארגון סביבת העבודה, כי החומר עלול להציף חרדות.
כדאי גם ללבוש סינר או חולצת עבודה, כי פחם יוצר אבק שמתפזר מסביב ועלול לגרום ליוצר להרגיש "מלוכלך" ואשם. זה יכול להיות רעיון טוב להכין את כל הניירות שיידרשו מראש. חשוב לרסס אותם, רצוי בחוץ או עם חלונות פתוחים.
התנסויות ראשוניות בפחם:
- דף מעבדה: נסו לצייר בפחם בדרכים לא שגרתיות ובכיוונים שונים. מה יוצרים לחצים בכוח שונה, תנועות, רשתות וכדומה.
- עבודה עם הקצה או הרוחב.
- כיסוי של רבע גיליון ברשתות עם לפחות שמונה כיוונים: אנכי, אופקי ואלכסונים. זהה דימוי כלשהו מצא תמונה והדגש אותה באמצעות צפיפויות שונות. השתמש בקיבוע בין השכבות.
- כיסוי של רבע גיליון ועבודה עם מחק לישה שצורתו חוד ויצירת קווים לבנים התוך הרשתות. קצה המחק יצייר את התמונה או את הארגון הרצוי.
הטקסט מבוסס על "רוח החומר", נונה אורבך, לילך גלקין, הוצאת אח, 1997
Comments