תכונות החומר
עיפרון הוא מדיום אמנותי קווי ופשוט שנמצא בכל בית. לגרפיט המצויה בתוך העץ שעוטף אותה, יש דרגות רכות וקושי שמסומנות במספרים על מקלון העץ. אלה מציינים את דרכת הכהות או הבהירות שהוא מפיק. סדרת H הם קשים ובהירים ומיועדים בעיקר לשרטוט. סדרת B רכים וכהים ככל שהמספר עולה ומיועדים לרישום.
המשמעות הטיפולית והרוחנית של העיפרון
עיפרון הוא אמצעי קווי צנוע שמתקשר לכתיבה ולרישומי דימויים ריאליסטיים. הוא מתווך אינטימי שמסייע לארגון דימויים חזותיים פנימיים וחיצוניים. היסטורית הוא נחשב כאמצעי לעיבוד דימויים ולהכנת רישומים וסקיצות לציורי שמן ופסלים. העיפרון מבטא כישורים טכניים וידע בתולדות האמנות. לרוב אלה עבודות שמשיקות לתולדות האמנות, והן עוסקות יותר בתוכן - ב"מה מצויר" ופחות ב"איך מצויר". אנשים נוטים להשתמש בו כאשר חשוב להם להרגיש שליטה ותכנון.
ילדים ונוער משתמשים בעיפרון ליצור דימויים וסיפורים, ואלה מתואמים עם ההתפתחות האופיינית של שלבי הציור על פי ויקטור לוונפלד. העיסוק בתוכן הסיפורי הוא העניין המרכזי והרבה פחות ערכו של הקו, עוצמתו, גווניו ורגישותו. אפשר לראות זאת בציורים סוריאליסטיים או ציורי מנגה – התוכן הוא המרכזי. ועדיין אופן השימוש בעיפרון משקף את אישיות היוצר בזמן העבודה.
העפרונות הרכים מסדרת B מזמנים רגש וביטוי אקספרסיבי. יצירה בעפרונות רכים דורשת עבודה איטית ומצטברת ודחיית סיפוקים על מנת לפתח גווני אפור. לאט לאט נוצרים משטחים, אור וצל וטקסטורות עשירות. העבודה הנאגרת מעודדת ריכוז פנימי, מצב מדנוטטיבי ותחושות של סיפוק, בעוד היוצר גם מצטרף בכך לתרבות העולם.
רק במאה ה-20 העיפרון התקבל כמדיום בפני עצמו ולא רק ככלי הכנה לצבעי שמן. כלי צנוע זה טומן בחובו מנעד הבעתי רחב, מאינטלקטואלי ותיאורטי ועד אקספרסיבי וחושני.
מצעים וכלים נלווים לעבודה בעיפרון
נייר - ניירות שונים וקרטונים יכולים להצטרף לעיפרון. אך, אם רוצים ליצור רישום על צללים כדאי לעבוד על נייר קארטריג' חלק ללא גבשושיות.
מחק פחם למחק תפקיד של "דילול" קווים, כתמים מן הציור וגם הכנסת תאורה לאזור מוצלל, כמו למשל מחיקה זעירה בקצה אף תאיר אותו.
פיקסטיב יקבע את הציור.
על דרך העבודה בעיפרון
ברישום קלאסי המבוסס על בניית קומפוזיציה וגוונים מצטברים, יש צורך לעבוד עם עפרונות H ולאט לאט להוסיף את אלה מסדרת B. העפרונות מחודדים בסכין חיתוך כך שהחוד מאד ארוך ודק שמזכיר מקור ציפור מעוקל. מסמנים בעדינות את המתווה בקווים שנוצרים רק ממשקל העיפרון. יוצרים טונים ואזורי כהות על ידי רשתות רבות של קווים שגם הן נוצרות בהנחה עדינה של משקל העיפרון על הנייר. עובדים עם עיפרון קשה, ממצים את כל האפור שהוא מסוגל להפיק ועוברים לרך יותר. ככל שהעיפרון רך יותר הוא יפיק גוון כהה יותר. עובדים בעדינות בלי ליצור לחיצות ו"תלמים" ומסובבים את הנייר לכל הכוונים. לאט לאט אזורים סמיכים נראים מוצללים ועמוקים. אם מציירים פורטרט או טבע דומם, נדמה שהוא הסתתר שם ועתה הוא מתגלה ובוקע מן הנייר.
התנסויות ראשוניות בעיפרון
- לעבוד ביד הלא מורגלת. מה היא יודעת לעשות
- לעבוד בשתי ידיים ביחד.
- לעבוד בעיניים עצומות.
- יצירת מרקמים שונים בעיפרון, ושימוש ברשתות.
- יצירת קווי רשת מצטברים שיוצרים ארגון או דימוי.
- רישום עצם בחדד עם תאורה חריפה מכיוון אחד.
סמאח שחאדה, עיפרון על נייר, 100X70, 2018 ס"מ
הטקסט מבוסס על "רוח החומר", נונה אורבך, לילך גלקין, הוצאת אח, 1997
Text from: The Spirit of Matter / A Database Handbook for Therapists, Artists, and Educators Nona Orbach and Lilach Galkin
תגובות