טושים - רוח החומר - אורבך וגלקין

תכונות החומר

טושים [עטי לבד] צבעוניים ושחורים מאפשרים יצירת קווים צבעוניים בלחץ קל בלבד. הקו חד משמעי ויש הבדלים קטנים אם לחיצת היד כבדה או קלה. טושים עשויים להיות דקים, עבים, בעלי חוד, מלוכסנים, או בעלי קצה דמוי מכחול בדרגות קושי שונות.

בשנים האחרונות מוצעים טושים מגוונים ביותר על בסיס אלכוהול עם קצה מכחולי, שמתערבבים מצוין וניתנים לעבודה שמזכירה צבעי מים. זו קטגוריה שונה,  כאן אנו מבררות את משמעות הטושים ששימשו אותנו לפני השלב העכשווי.

המשמעויות  הטיפוליות והרוחניות של  טושים [עטי הלבד]

תכונתו האסתטית של עט הטוש מאפשרת להגיע לתוצאה יפה ללא הרבה מאמץ ובלי הרבה התלבטויות. בכך הוא מזמין עבודה נקייה ואסתטית שמתאימה מאד לכיוונים אורנמנטליים וקישוטיים. לעומת זאת, אצל אחרים דווקא תכונה זו תיצור תחושת היסוס כי אי אפשר למחוק.

הכלי מצריך קצביות של סגירה ופתיחת המכסה במהלך העבודה ובמילוי השטחים. זה יכול להתאים לאנשים שטקסיות ומקצבים משמעותיים להם, או עוזרים להם להתארגן. לפעמים זה גם ביטוי למצב פרסברטיבי.

מכיוון שהתוצאה האסתטית נוצרת בקלות, לעיתים נוצרות עבודות פחות מעורבת שמציגות יופי שנוצר ללא העמקה אמיתית.

שמנו לב שילדים שנפגשו עם טושים כפעוטות מסרבים אחר כך להשתמש בגירי שעווה או שמן כי שם נחוץ לחץ ומוטוריקה עדינה משוכללת יותר על מנת להפיק גוון מלא. ולכן, המוטוריקה העדינה שלהם מתפתחת פחות מכפי שיכלה. כמו כן ראינו, שציור קבוע בטושים בגיל הרך, מוליך הרבה פעמים לסוג של השטחה גם של דימויים. אלה יהיו גנריים:  פרח, קשת, לב.

מתוך כך ולמרות שהכלים האלה נוכחים בכל בית, אנחנו ממליצות לדחות את השימוש בטושים  כמה שניתן עד לגיל בית הספר, או להמעיט בשימוש בהם.

בתצפיות שנעשו בילדים עד גיל החביון, ראינו את השימושים הבאים בכלי:

- עבודה עם טושים מתאימה לעיצוב, סקיצות וחשיבה גרפית ולאיור. ילדים בעלי נטיות עיצוביות יתעמקו בגווני הצבע, יעסקו במקצבים ובפרטים, ויצרו פעמים רבות סדרות. לפעמים אלה סדרות של ברכות.

- בנים בעיקר, נראו מציירים בעפרון תכנים פעלתניים של קבוצות [ספורט, מלחמה]. הם ישתמשו בטושים להבלטת כלי נשק, אש, לשון של דינוזאור, שיניים מאיימות או פריט אחר בציור. בשנים האחרונות בהם משחקי DND נעשו פופולריים יש השפעות גם על הכלי הזה כמבטא עולם סיפורי של מלחמות ומאבקים.

- עבודה עם טושים מתאימה לקומיקס, מנגה ולכל תיאור של תהליך סיפורי.

- אצל חלק מהילדים הדימויים קשורים לסטריאוטיפים הנגזרים מעולם הצרכנות, והמסכים. הרבה פעמים העבודות אינן אישיות, עד כדי כך שקשה להבחין בייחודיות ציורית כשצופים בקבוצה שעובדת ליד אותו שולחן. יתר על כן, סממנים אלה, המעוררים עבודה הנגזרת מ"הזיכרון הצרכני", מעודדים את חברי הקבוצה להעיר ולהשוות מי צייר את צורת הלב או הקשת המושלמת. זה מביא לשיפוטיות ותחרותיות. 

- ילדים עם נטייה לפרפקציוניזם וזקוקים לקווים מדויקים, יאהבו טושים.

אנו מציעות לשים לב מי ומתי משתמשים בטושים על מנת לבדוק אם זו בחירה או בריחה.

אוסף טושים ועטים שחורים

מצעים וכלים נלווים לעבודה בטושים

כל נייר לסוגיו יתאים וניתן לשלב את הטושים גם עטי פיילוט ועפרונות.

שימוש משני בטוש: מוציאים את חומר המילוי מטוש יבש ומשרים אותו במים, ואז עובדים עם המים הצבועים. אפשר להשרות גם באלכוהול. מתקבלים גוונים יפים. כדאי לשמור בצנצנת קטנה עם מכסה שיש בו טפטפת. לכל צבע צנצנת עם טפטפת  - פקק, משלה.

על דרך העבודה עם טושים

עדיף לדחות את המפגש עם טושים כמה ניתן, עד שלב בית הספר שאז המוטוריקה העדינה הבשילה למדי. זה נראה כמעט בלתי אפשרי כי הם נמצאים בכל בית.  אופטימלית כדאי להציע את הכלי הזה אחרי לימוד כתיבה. בשלב זה, אפשר לעודד עבודות קטנות וממוקדות על גיליונות נייר קטנים, להתמקד בפרטים וקישוטים. במקביל ניתן להשתמש בעפרונות צבעוניים ובעפרונות מסוגים שונים, וכעת היוצר יכול לגלות את העומק שהטושים יכולים לייצר.

ההתנסויות הראשוניות בטושים

-        דפי ניסיונות עם סוגי קווים שונים: קצרים, ארוכים, עגולים, חדים, לחיצות חזקות וחלשות, חקירה של הקצה על ידי הטיות שונות. מהו הלחץ הכי חלש שבו הטוש יפיק קו?

-        מילוי שטח באופנים שונים: קווים, נקודות, רשתות, שכבות.

-        אזור אחד על נייר מטופל בצפיפות, לעומת איזור אחר מאוורר ופתוח.

-        עבודה עם צבע אחד בשכבות של רשתות, קווים ונקודות.

-        עיצוב בול, כרטיס ביקור, כרטיס ברכה.

-        יצירת קומיקס או סיפור.

הטקסט מבוסס על "רוח החומר", נונה אורבך, לילך גלקין, הוצאת אח, 1997

Text from: The Spirit of Matter / A Database Handbook for Therapists, Artists, and Educators Nona Orbach and Lilach Galkin