תכונות הגואש
גואש הוא פיגמנט שמופיע לרוב כמשחה, בגוונים רבים והוא בעל נוכחות ואפשרויות הפעלה מגוונות. הגוונים מתערבבים היטב אחד בשני; ניתן לעבוד אתו באופנים רבים: משקוף ועד אטום, מכמעט חסר חומריות כאקוורל שקוף, ועד לעבה, שכבתי, בעל נפח ותלת-ממדיות. הגואש יכול לכסות ללא קושי שטחים גדולים, ולעומת זאת, ניתן להסירו בעזרת מים עד לגוון שקוף ולגלות מחדש את הנייר. בגואש עובדים בעזרת מגוון רחב של מכחולים עגולים, שטוחים, סמרטוטים, מברשות, מקלות, שבלונות, גלגלות וגם מריחה בכף היד.
המשמעות הטיפולית והרוחנית של גואש
כחומר רב פנים, הגואש מהווה מטפורה למגוון וטווח תחושות; הוא נושא בחובו סיכונים וסיכויים וכל פעולה עימו עשויה לבטא ולהעצים ויזואלית את עולמו הרגשי של המצייר. העבודה עימו מעוררת לרוב חוויות דרמטיות כמו שחרור על ידי כיסוי שטח גדול במהירות. הרבה פעמים נראה ביטויי כעס, תוקפנות ושלל רגשות עמוקים המתבטאים בתיפוף, התזות, נזילות, הטחות ומריחות על ניירות גדולים, בידיים ובמכשירים שונים. הגואש כחומר חושני מהווה מראה לכוחותיו ויכולת היוצר להשתלט על שטח וליצור עבודות דרמטיות, ובכך מאפשר למטופל להיפגש עם כוחות פנימיים.
לרוב עובדים מול כן ציור או קיר גואש. היוצר מתקרב ומתרחק והוא כמו רקדן שמשאיר עקבות. התהליך הזה מזמין מגוון רחב של תנועות גוף ובכך גם נוצרת הזדמנויות לביטויים עשירים של צורות וגדלים של היצירות.
הנייר תלוי אנכית והנוזל ייענה לכוח הכובד ויכולות להיות לכך תוצאות לא מתוכננות. לחומר חיים משלו ומשום רטיבותו ורכותו מתרחשות נזילות לא מתוכננות. לעתים, בשל חסר מיומנות, נוצרים מצבים לא מתוכננים ובלתי נשלטים. משום כך יכולות להתעורר קשת רגשות כגון חרדה, חוסר שליטה, פחדים, מפגש עם חושניות ומיניות, אי נוחות ודחייה או לחילופין עצמאות חופש, חיות ומרחב. עבודה עקבית מאפשרת הרחבת המגוון הצבעוני, התנועתי והרגשי. מגוון זה יוביל להגמשה רגשית.
● היוצר יבחר את הפורמט שנראה לו מאלה שתלויים על הקיר. העמידה על שתי הרגליים מול נייר מאונך מסמלת את אחריותו ויכולותיו הרגשיות של המצייר. החומר דורש גם מוכנות וארגון גופני על מנת להכיל ולהביע באמצעותו. העמידה מול קיר הגואש היא מראה פנימית אליה ניתן להתקרב ולהתרחק, לחזור ולהתבונן, לבחון ולשנות. מקרוב צופים בפרטים, מרחוק צופים בשלם.
בעמידה מתאים להשתמש גם בגלגלות ומברשות גדולות לכיסוי שטח שמעודדות העצמה ותחושת כיבוש. מכיוון שהחומר רטוב וכבד, במיוחד על משטחים גדולים, המצייר חייב לפתח כבוד ורגישות ליכולות הנייר לשאת משקל ורטיבות. כלומר, הנייר הוא שחקן מרכזי בתהליך ואם לא מתחשבים בו הא קורס. ההכרות עם יכולותיו מקנה תחושות שליטה ובטחון רב ליוצר.
ניתן לעבוד עם גואש גם בישיבה. אלה יהיו ממדים קטנים עם מכחולים קטנים באופן מדיטטיבי. הערבוב על פלטה קטנה מזמין שימוש במברשות קטנות ואיסוף צבע איטי. הנחת כתמי צבע תהיה לרוב על רישום מקדים של דימוי. אופן עבודה כזה מאפשר חווית ריכוז, שליטה, צביעה בתוך שטחים מסומנים וגיוון בתוכם. תהיה תשומת לב לתנועות מכחול עדינות. כל אלה יוצרים הלך רוח של ריכוז, העמקה, אינטימיות, חושניות ושליטה הנשמרת במסגרת קטנה ובטוחה.
בעבודת גואש יש משמעויות טקסיות. הפעולות חוזרות ונשנות; טבילת מכחול במים, ניגובו, לקיחת צבע, הנחה על הנייר, וחוזר חלילה. הפעולות הקצובות מהוות שלד, מטרונום של מקצב פנימי של התקרבות והתרחקות מהחומר, בעוד היוצר רוכש את המיומנויות הנחוצות. וכאשר אלה מתבססות מתפתחת עבודה מסודרת שמקנה ביטחון, רוגע, סדר, ארגון, גבולות, שמתוכם ניתן לפרוץ למחוזות רגש נועזים. כל הגוף משתתף בעבודת הגואש. למעשה, הציור מתהווה בטקסי לקיחת הצבעים בהתקרבות ובהתרחקות. זהו טקס של חיבור בין גוף חומר ורוח.
מצעים וכלים נלווים לעבודה בגואש
● נייר 240 גרם ומעלה
● מברשות - קשות, שטוחות וגדולות בכל הגדלים
● מכחולים רכים לשימוש בעבודה שקופה.
● מברשות שיניים - כתוספת לטקסטורות והתזות.
● שפכטלים - לגרירת צבע ויצירת עובי ומרקמים וחריטות
● גלגלות קשות ורכות.
● סמרטוטים - ניתן לעבוד בסמרטוט יבש או רטוב, מקופל בצורות שונות, לנגב צבע עודף, לגלות משיכות מסתתרות, להניח צבע, להדפיס.
● ספוגים בעלי צורות שונות להדפסות.
● מזרקים להתזות.
● כלי חריטה: ענפים, סכינים, נוצות, מקלות וכו'
● דבק פלסטי לכיסוי סופי אם רוצים שהציור יבריק.
● מגב - כלים לניגוב.
● סיכות לתלייה לקיר
● תיבת צבעים, פלטות עמוקות
על דרך העבודה בגואש
אפשר לעבוד על קיר גואש או על שולחן.
● לרשותו של היוצר יעמדו פלטת שקעים או כוסות צבע יציבות בתוך מבנה עץ. כמו כן יונח על שולחן הציור כלי גדול למים המיועד לשטיפת הצבע או לדילולו. מגוון רחב של מברשות ומכחולים בגדלים שונים וסמרטוטים לניגוב המים לאחר ניקוי המכחול.
● עבודת הגואש מטבעה מכתימה ולכן עלולה לעורר חרדה ורגשות אשמה. במקרים כאלה כדאי שיהיה סינר או חולצה גדולה.
● מדגימים איך שוטפים מכחול בין צבע לצבע. מי שרוצה לערבב לעצמו, משתמש בפלטת שקעים או בכוסית קטנה, ולא על הנייר. הרגל קבוע של ערבוב בכלי או על הפלטה יבטיח יצירת גוון נקי ואחיד, לעומת ערבוב על נייר שישאיר מייד כתם מערבב בצבעים. בציורים בממדים גדולים יותר – מערבבים כמויות גדולות יותר.
עקרונות ערבוב גוונים בגואש
- את ערבובי הצבע רצוי ליצור בפלטה עם שקעים עמוקים. אל הנייר מגישים מכחולים טבולים בגוון מעורבב היטב. כדי לערבב צבעים בפלטת שקעים מוזגים לשני שקעים שני גוונים. אלה המחסנים" שמהם לוקחים צבע לשקע שלישי לערבוב. על מנת לשנות את הגוון , יש להכפיל או לשלש את אחד הצבעים לשקע רביעי וכך הלאה, עד ליצירת סדרה. מכל גוון יש דוגמים מעט על נייר לראות איך הוא נראה על לבן.
- עקרון ערבוב הוא שרצוי הוא להכהות גוון ולא להבהיר אותו. ללבן מוסיפים מעט צבע עד לגון הרצוי בהדרגה ובכמויות קטנות. השיטה הזו היא גם יעילה וחסכונית לעומת הדרך ההפוכה.
- ערבוב שלושה צבעים: ערבוב שלושת צבעי היסוד (כחול, אדום וצהוב) יוצר גוון מסוים של חום. לדוגמה: כחול וכתום בהכרח יוצרים גוון חום-אפרפר, סגול וצהוב יביאו גם לגוון של משפחת הצבעים חומים-אפורים. תוספת של לבן לתמהיל צבעים זה יצור בהכרח גוון אפור. הוספת שחור תכהה את הצבע.
- למתחילים כדאי להציע בחירה בשני צבעי יסוד ולהוסיף להם צבע לבן, שחור או "בן דוד". לדוגמה, אם בוחרים צהוב וכחול, "בן דוד" עשוי להיות סגול, אוקר, וכן הלאה. במילים אחרות, ישנם שני שחקנים עיקריים והנוסף מרמז על צבע היסוד השלישי החסר. לאחר שצברנו מיומנות עם מיזוג צבעים בסיסי ושליטה על כמויות הצבע הדרושות לערבוב, הגיע הזמן להתנסות וליצור גוונים באמצעות כל פלטת הצבעים. לדוגמה, ערבוב ירוק ואדום בכמויות כאלה שהירוק עדיין יהיה ירוק, אך גם גוון חום שהצטרף אליו. זוהי נקודת מוצא של צייר שכן הוא רכש טכניקה טובה ומבוקרת והבנה של צבע ומיזוגים.
- מתווכים שונים בין הצבע למצע יוצרים הבעות שונות של היצירה: מכחולים רחבים, עגולים, רכים, קשים יסמנו קווים שונים. ספוגים וסמרטוטים יעוררו תחושות מישוש וחושניות. מברשות צבע רחבות ומרית אולי יבטאו עוצמה. עבודה שיטתית מרמזת על הצטברות של ידע, ניסיון ואינטנסיביות, כמו גם דחיית סיפוקים וגמישות רגשית וטכנית. כל אלה משקפים את היקף הגואש כמדיום ואת מיומנותו של המצייר.
- סיום תהליך היצירה וארגון אזור העבודה הם בעלי משמעות טיפולית וחינוכית. החלפת המים, שטיפת המברשות והסרת בגדי העבודה הם כולם חלק מתהליך הסגירה ומשקפים לקיחת אחריות תוך פרידה מתהליך היצירה - היוצר חוזר לעולם שמחוץ לתהליך יצירה.
ההתנסויות הראשוניות בגואש
● עבודה עם שני צבעי יסוד וערבוב ביניהם, ויצירת כמה שיותר גוונים.
● תוספת לבן לשני הצבעים.
● תוספת שחור לשני הצבעים.
● שחור ולבן בלבד ויצירת שבעה גוונים לפחות.
● בחירת גוון אישי ועבודה עם שמונה מכחולים מהדק ועד לעבה ביותר.
● בדיקת תנועות על הנייר. מה עושות תנועות יד שונות?
● עבודה עם מברשת יבשה. מעט מאוד צבע בקצה שיער המכחול היבש שלא היה במים. העבודה בשכבות מצטברות על גיליון נייר בגודל 35X50. מתאים מאד ליצירת פורטרט מוצלל.
● דילולים שונים של מים לאותו צבע - משקוף ועד אטום.
● שלושה דפים, בכולם אותה קומפוזיציה. הראשון יבוצע בכתמים, השני בקווים, והשלישי בנקודות.
● אותה קומפוזיציה על שני גיליונות נייר, בשני גוונים שונים: האחד באדומים והשני בכחולים. השוואת אווירה, עומק ופרספקטיבה.
הטקסט מבוסס על "רוח החומר", נונה אורבך, לילך גלקין, הוצאת אח, 1997
Komentarze